כשאתם נכנסים לרשת חברתית, כמה זמן יעבור עד שתיתקלו בוויכוח מקוטב, בכותרת מתסיסה, או בפוסט שמזמן לבחור צד? בחברה הישראלית של היום, רוב החשיפה שלנו לעולם מתרחשת דרך השיח הציבורי ברשתות החברתיות. ושם, האגו הוא המלך.

האלגוריתמים שמפעילים את הפלטפורמות האלה תוכננו להרוויח משנאה, כעס והפרדה. הם מזינים אותנו בתכנים שמעצימים את הדיכוטומיה: אנחנו – מולם, צודקים מול טועים. התוצאה? אנחנו מוצאים את עצמנו בוחנים צדדים, משווים, מנסים להצדיק את עמדותינו, במקום להקשיב לעצמנו או לדעות של אחרים.

אבל יש מימד אחר. אם האגו שואל "מי צודק/ת?", הנפש שואלת: "איך אני מרגיש/ה באמת?", "איך אני יכול/ה להביא טוב לעולם?". בחברה שמונעת על ידי קיטוב ואגו, השאלות העמוקות האלו נדחקות הצידה. התוצאה: חוסר חיבור אנושי, שיח שמדגיש שוני במקום דמיון, תחושת כישלון שאנחנו לא מספיק מאוחדים.

אז איך בכול זאת ניתן להחזיר את החיבור לעצמנו? אנחנו מציעים הכשרה למטפלים וגורמי מקצוע בפרוטוקול ייחודי של חמישה שלבים פשוטים שיוכל לעזור לכם לווסת את עצמכם ולהגיב בנוכחות ובחמלה. זה נשמע פשוט, אבל בעולם שמאמן אותנו להגיב אוטומטית ולבחור צד מיד, זו מהפכה קטנה. כשאנחנו מחוברים לנוכחות הפנימית שלנו, אנחנו פחות מנוהלים על ידי תגובות אימפולסיביות ויותר מחוברים למה שמאחד אותנו.

החברה בישראל, זקוקה לאיזון הזה בין האגו לנפש. רק כשאנחנו מחוברים לנפש, לערכים שלנו ולאנושיות של האחר, נוכל לחיות חיים מלאי משמעות, חמלה ואהבה מבלי להיות מוצפים או להגיב באימפולסיביות. השאלה היא האם נמשיך לתת לאגו להוביל אותנו, או שנזמן את הנפש בחזרה למושב הנהג.